החלטה בתיק ת"א 9743-11-10

1.         בקשת המדינה, הנתבעת 3, להורות על סילוק התובענה כנגדה על הסף בדרך של מחיקתה, בטענה להעדר יריבות או העדר עילה כנגדה.

            ברקע הבקשה תביעת המשיב 1 בגין נזקי גוף שנגרמו לו כנטען בכתב התביעה עת עסק בעבודתו במסוף קרני, נזקים בגינם מוטלת אחריות כפי הנטען הן על מעבידתו, המשיבה 2 והן על המבקשת, בין היתר בשל היות מעבר הגבול בשליטתה.

בבקשתה, טוענת המבקשת כי מאחר ובשנים 1998-2008 היה מסוף קרני בניהולה, חזקתה ואחריותה של רשות שדות התעופה מכח הוראות חוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), תש"ם-1980 וצו רשות שדות התעופה (הוראת שעה) (שינוי התוספת לחוק), תשנ"ח-1998, ומאחר ורשות שדות התעופה הינה תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית, הרי שאין בתביעה כל יריבות או עילה משפטית כנגד המדינה.

2.         לבקשה נתקבלה תגובת המשיב 1 במסגרתה מתנגד הוא למחיקה בטענה כי עומדת לו עילה ויריבות למול המבקשת וודאי אין מקום לסילוק התובענה כנגדה על הסף, למצער בטרם ייערך בירור לגופו בשאלת חבותה.

            המשיב 1 טוען כי לא יכולה לקום מחלוקת באשר לקיומה של עילת תביעה כנגד המדינה, שכן אין בחוק הרלבנטי כל הוראה הקובעת כי בהעברת הניהול לרשות אין למדינה אחריות על הנעשה והמתרחש במסוף שהוא למעשה מעבר גבול בין ישראל לרשות הפלסטינית. הווה אומר, עצם העובדה כי המדינה הקימה את רשות שדות התעופה, אין בה כדי לשלול אחריותה לנעשה במעברי הגבול שבין ישראל לשכנותיה.

כן, מצביע המשיב 1 על זיקה ברורה בין המדינה לבין רשות שדות התעופה, באשר בראש הרשות עומדת מועצה אשר חבריה, כמו גם מנכ"ל הרשות, מתמנים בהתערבות שר התחבורה ובאישורה של הממשלה.

            מכל מקום, טוען המשיב 1 כי השאלה האם אמנם רובצת אחריות לפתחה של המדינה, או של הרשות, הינה שאלה עובדתית המצריכה בירור, לרבות בדרך של הבאת ראיות ולפיכך אין מקומה להתברר בהליך סף.

            המדינה אם כן, הינה לעמדת המשיב 1 צד נדרש לדיון ואלמלא צירופה לתובענה לכתחילה וודאי היה המשיב 1 נדרש לכך לפי טענות יתר המשיבים.

            לתגובת המשיב 1 לא נתנה המבקשת תשובתה.

3.         כלל ידוע הוא כי סילוק תובענה על הסף הוא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש. מושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, אלא אם כן ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל.

            ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' עשירית, תשס"ט-2009, בעמ' 171.

מחיקת תביעה על הסף, בעודה באיבה, מהווה איפוא אמצעי חמור מאחר ובית המשפט מכריע למעשה את גורל התביעה ללא שמיעת טענות לגופו של עניין, ולפיכך, יינקט צעד זה רק לעיתים נדירות ומקום שאף במקרה שיוכיח התובע את כלל טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו.

יודגש, כי העובדה שעילה היא חלשה או שסיכוייה להצליח קלושים (ואינני קובעת שכך המצב בענייננו) אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה.

אפנה לאמור בעניין זה בפסק דינו של כב' הש' ס. ג'ובראן ברע"א 1383/07 חב' שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים (מיום 14.4.2010, לא פורסם):

"... על כן, כאמור האיזון העדין מחייב אותנו לנהוג במשנה זהירות לפני מחיקת תביעה על הסף ללא דיון ודרישה. "בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה ... חייב בית המשפט לנקוט משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו".

4.         לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום בשלב מקדמי זה להורות על מחיקת התובענה כנגד המבקשת, וודאי שלא במסגרתו של הליך סף ובטרם תתבררנה הטענות לגופן.

טיעוני הצדדים מלמדים על קיומה של שאלת פרשנות גבולות חבות המדינה במקרה כגון זה, בו מחד טוענת המדינה להעברת כלל האחריות לגורם אחר, ואילו מנגד, טוען המשיב 1 כי אין מקום להתנערות המדינה מחבותה, למצער בשלב זה ובטרם נתבררו הטענות לעומקן, רק משום קיומו לכאורה של גורם נוסף כנטען ע"י המדינה, העשוי להיות מעורב באירועים נשוא התובענה.

אכן, לא ניתן לשלול טענת המשיב 1 כי היתכנותה של אחריות הרשות, בהיבט כזה או אחר, אינה מאיינת את האפשרות כי המדינה נושאת אף היא באחריות לאירועים נשוא התובענה, בין אם בטענה ל"אחריות על" בקשר עם פעילות הרשות ובין אם בטענה לאחריות ישירה או מקבילה לאחריות הרשות באשר למתרחש במעברי הגבול.

טענות אלה טעונות ליבון, בכל היבט, ובוודאי אינן כה קלושות עד כי תהיינה ראויות לנקיטה בצעד הקיצוני שעניינו בסילוק התובענה על הסף.